מַחְשֶׁבֶת נְשָׁמָה

כהמשך ישיר לפוסט הקודם שעסק בשירי “מוטאון” ודומיהם, אני אציג כאן כמה רצועות ואמני Soul עכשוויים. כן, החלטתי לשים אותם תחת ההגדרה של Soul, כי יש לי קצת בעיה עם המונח R&B. כאוהב מוסיקה ״משכיל״, אקדמית ועצמאית, תמיד זכרתי ש-R&B קשור למוסיקה שנהייתה פופלרית במהלך שנות ה-40 של המאה הקודמת, והמושג בעצם מתאר מילולית, בלוז קצבי. אני לא מוצא כמעט מכנה משותף בין ה-R&B העכשווי למקורי. מאוחר יותר גיליתי עוד כמה סיבות לשימוש במונח הזה ואני ממש לא מוצא אותן מחמיאות למוסיקה ולאמנים שקשורים אליה. אני חושב ש-Soul הרבה יותר מחמיא, מוסיקאלית, מילולית והיסטורית. סם קוק נחשב בין החלוצים בתחום (או אולי “ה”חלוץ) עם שורשים עמוקים ממוסיקת הגוספל שהיא היסוד העיקרי ל-Soul.
חזרה לימינו, אני מודה שמעולם לא הייתה לי משיכה גדולה לסול העכשווי, אבל כמו כל סוג של מוסיקה כמעט, אני תמיד מאמין שאני לא יודע מספיק ממנו. בשנים האחרונות ניתקלתי בכמה אמנים עכשוויים שעניינו אותי, מצאתי שטבעי לי לשים אותם תחת המטריה של Soul. המגורים הנוכחיים בשיקגו תרמו גם הם לגילויים חדשים ואני מאוד גאה לכלול כאן במיקסטייפ כמה אמנים מקומיים מהעיר. אני תמיד שמח לכלול נציגות ישראלית במיקסטייפים שאני עורך, והפעם מצאתי ממש במקרה את קרולינה מככבת באחד השירים שמשכו את תשומת ליבי. כמו תמיד, אני מנסה למצוא מוסיקה שלא מכוונת לפסגת מצעדי הלהיטים אבל עדיין מכילה איזשהו ערך מוסיקאלי מוסף