MusicExcite
אמיר חי ניר והעניינים המוסיקאליים שלו ☰☰☰☰☰☰☰☰☰ Amir Khay Nir and his musical stuff
03/04/2015
My first encounter with Indian music started like many others with the Sitar of George Harrison in the song ‘Within Without You’ from Sgt. Pepper’s Lonely Hearts Club Band of The Beatles. It was at the age of 12, and I remember the first times I listened to the record I just lifted the tonearm and skipped to the next track – it was too hard for me to digest this kind of sound. Not much time went by, I decided to give the song another chance and after several playings of the record, something drew and hypnotized me to this musical mystery. In 2002 I went to India, headed directly to Varanasi, there I started to learn to play the sitar for a few months. One of the first things of the irritating routine there was the absolute flood of current hits from the contemporary blockbuster Indian films. At least in 2002 the pop music that was presented in a typical Indian street was taken from the cinematic musicals (that are famously known as Bollywood movies). Every place you pass, if it’s just on the open road or when you sit to eat in a restaurant; when you walk through shops or in the market – everybody listens to Bollywood songs. That way, as a foreign tourist, love music or not, you can’t get away from them.
Like every new thing you experience in a place like India, and particularly a place like Varanasi, it takes time until you absorb something outside of your Western ‘European’ layers such as I possess. And so, this kind of music trickled slowly to my veins, and in the minute I started to discover some interest in these songs, I realized what drew me so much – to differentiate from the traditional Indian music, the music of Bollywood is incredibly rich with music instruments and especially festive strings. These lush arrangements bring with it harmonies respectively, at least, this is how I recognized it as a western listener. And this is not just harmony, it is sometimes very bold harmony, depicted with very bold chord progressions. If I compare it to the current chord progressions or sequences in a typical western pop song – the Bollywood harmony style will challenge the average western ears. Only in a much later stage, I understood that this “harmony” that I’m addressing to derived because of the use of the traditional Indian music motives (the Indian Ragas). Ragas could be very asymmetric comparing to the ordinary western keys and scales. The arrangers that made the orchestrations for those Bollywood productions composed the orchestral accompaniment in a way that will thicken the melody and the singing in the songs which are usually based on Ragas. When we come and analyze the orchestrations and harmonies with the notion about Ragas, the perception is changing and we could easily see that this “bold harmony” is only a matter of combination between the traditional Indian motives, scales, and musical ornaments and only rarely real chords are played like in western music fashion.
The acknowledgment and the study about the behavior of the music and arrangement of Bollywood songs gave me huge inspiration for my own personal music creation, and if nature will, you could experience some of it too.
Meanwhile, you have here a colorful first sale for a holiday.
Click on the play button:
ההיכרות הראשונה שלי עם מוסיקה הודית, התחילה כמו אצל הרבה אחרים, דרך הסיטאר של ג׳ורג׳ האריסון בשיר Within You Without You מתוך סרג׳נט פפר של הביטלס, זה היה בגיל 12 ואני זוכר שבפעמים הראשונות שניגנתי את התקליט, פשוט הרמתי את המחט והעברתי לרצועה הבאה – היה לי קשה עדיין לעכל את הצלילים האלה. לא עבר בכלל הרבה זמן ובפעמים הבאות שהקשבתי לתקליט, משהו משך והיפנט אותי לאט לאט לתוך המיסתורין המוסיקאלי הזה. ב-2002 טסתי להודו ישר לחיק וראנאסי, שם למדתי לנגן בסיטאר במשך כמה חודשים. אחת מהתופעות הראשונות היותר מטרידות שניתקלתי בהן הייתה השטיפה הטוטאלית של הרחובות בצלילי הלהיטים האחרונים משוברי הקופות שמככבים בבתי הקולנוע. בהודו, לפחות של 2002, מוסיקת הפופ מיוצגת בשירים מתוך המיוזיקאלים הקולנועיים (הידועים כמובן כסרטי ״בוליווד״). כל מקום שאתה עובר בו, בין אם סתם ברחוב, בזמן שאתה יושב לאכול במסעדה, כשאתה עובר בחנויות או בשוק – כולם מקשיבים לשירים של בוליווד, וככה גם אתה בתור תייר זר, חובב מוסיקה או לא, פשוט לא יכול להתחמק מהעניין. כמו כל דבר חדש שאתה חווה במקום כמו הודו, ובפרט במקום כמו ווראנאסי, לוקח זמן עד שאתה מפנים משהו מבעד השכבות המערביות של בחור ׳אאורפאי׳ כמוני… וככה גם המוסיקה הזאת חדרה לי לאט לאט לעורקים. ברגע שהתחלתי לגלות עניין בשירים, הבחנתי מה כל כך משך אותי אליהם – להבדיל ממוסיקה הודית מסורתית קלאסית, המוסיקה של בוליווד עשירה מאוד בכלי נגינה, ובפרט בליווי של כלי קשת חגיגיים. העושר העיבודי הזה מביא איתו בהתאמה נגינה הרמונית, לפחות ככה אני זיהיתי את התופעה בתור מאזין מערבי, ולא סתם הרמוניה, היא מגולמת בבחירת אקורדים אמיצה ביותר. אם משווים אותה לבחירת אקורדים במוסיקה פופולרית מערבית של ימינו, לרוב היא לא תאתגר את האזניים של קהל היעד שלה. רק בשלב הרבה יותר מאוחר הבנתי שאותה הרמוניה אמיצה נובעת בעצם בכלל משימוש בסולמות מסורתיים (הראגות ההודיות), ומכיוון שאותן ראגות יכולות להיות מאוד לא סימטריות בהשוואה לסולמות מערביים, המעבדים המוסיקאליים כתבו את הליווי התיזמורתי כך שיתאים ויעבה את המנגינה והשירה הקיימים בשירים, שמבוססות כאמור על הראגות המקומיות. כשבאים ומנתחים את אופן העיבוד והתזמור עם הידיעה הזאת, התפיסה מישתנה, ומיד ניתן להבחין שאותה ״הרמוניה אמיצה״ היא למעשה תוצר לוואי של צירוף צלילים הלקוחים מהסולמות והקישוטים המוסיקאליים המסורתיים, ורק לעיתים באמת מנוגנים ממש אקורדים, כפי שאנחנו מכירים במוסיקה המערבית.
ההכרה והלמידה של התנהגות הלחנים והעיבודים בשירים הבוליוודים העניקו לי השראה אדירה ליצירת המוסיקה האישית שלי, ואם הטבע ירצה, בקרוב תוכלו גם אתם לחוות מפרי יצירתי האישית.
בינתיים יש לכם כאן סיפתח ציבעוני לחג, ליחצו על כפתור ה-פליי:
Sadbhava by Amir Khay Nir on Mixcloud
18/10/2012
With the last 3 years, I’m working as a music director and technician in a local radio station. Because it is a station that doesn’t occupy many live shows during the day, we have a lot of extra empty hours in which in regular times the computer use to random music and jingles or pre-recorded shows. When I had free time, I started to create my own playlists to broadcast in these open hours. And with my natural way, these playlists turned out to be extremely eclectic. So I decided to upload some of them for your pleasure:
כפי שהבטחתי באחד מהפוסטים האחרונים שלי, שלמעשה היה פוסט אורח אצל ה”קונכיה“, מעכשיו אני מתחיל להעלות אל שרת תוכניות הרדיו הישראלי iCast [מסתבר שהשרת של icast נפל נכון לדצמבר 2016 ועל כן החלטתי לעלות ל-MixCloud את כל התוכניות המדוברות שערכתי לרדיו במהלך 2012 בהמשך הפוסט הזה] אלה תוכניות רדיו שערכתי במקום, בזמן שיש לי הרבה חלונות ריקים בלוח השידורים בתחנה הסטודנטיאלית שאני עובד בה מזה 3 שנים. אם בא לכם להקשיב לאקלקטיקה מסחררת ומקפצת בין מיטב סגנונות המוסיקה הקיימים על הכדור שלנו, נחתתם במקום הנכון. חשוב לציין, מפאת האילתור, לפעמים הרצפים המוסיקאליים האלה לא יצאו במיטבם לטעמי, ולכן אני בוחר להעלות לרשת את אלה שאני מוצא בהם גם עניין מוסיקאלי וגם רצף מענג:
09/06/2011
And here we arrive at another festive stage in my general mixtape nuggets celebration, the Folklorella series, that resembles another course of my deep-loving musical inspiration. Now you can discover the best authentic musical phenomena from around our globe. This mixtape contains folklore music that sometimes can’t be really called 100% authentic, but it definitely doesn’t leak to the ‘world music’ genre; that unfortunately doesn’t always contribute honor to the roots.
Again, my general theme for assembling this jigsaw is my love for interesting melodies, harmonies and, of course, uncommon rhythms and grooves. It is very interesting to find some similar musical characteristics between distant cultures and times. The first track, for example, is from Japan and could be very confusing. There is a clarinet there with a mounding melody that could easily remind you of eastern European Polka, even slightly Jewish. The Japanese insanity increases with the track. In a track from Kyrgyzstan, we can listen to an interesting mix that can accidently mislead you to think that we hear a South-American melody. I also included some traditional classics from Rumania, a piece that is very familiar to the Jewish east European culture (this musical piece was usually played with a violin as the lead instrument, and here I chose to put the version of Zamfir, the pan flute player). This nugget is closed with a Yemen-Jewish representation with an honorable presence I can’t miss.
והנה הגענו לעוד שלב חגיגי בחגיגת הנגיסים הכללית – סדרת פולקלורלה, מייצגת עוד נדבך מאהבותיי המשפיעות ביצירה המוסיקאלית שלי, עכשיו תחשפו גם אתם למיטב התופעות האותנטיות לטעמי, מרחבי הגלובוס שלנו. המיקסטייפ מכיל מוסיקת פולקלור שהיא לעיתים לא ב-100% אותנטית, אבל בוודאי גם לא גולשת אל מרחבי ז’אנר מוסיקת העולם, שלצערי לא תמיד עושה כבוד למקורות. שוב הקו הכללי שלי בהרכבת הפאזל, בהחלט עונה על אהבותיי האישיות בתחום המלודיה, הרמוניה מיוחדת וכמובן קצב שונה. נורא מעניין בעיני למצוא קווים מקבילים בין מוסיקות עממיות שנוצרו בקצוות רחוקים ובזמנים אחרים – הקטע היפני הראשון שפותח את הנגיס, יכול להטעות, הקלרינט שם מהתל מלודיה שדיי מזכירה פולקה מזרח אירופאית, אפילו יהודית על קצב דומה לפולקה, השיגעון היפני מתגבר במשך היצירה…. בקטע מקירגיסטאן נשמע תמהיל מעניין שלרגע יכול להטעות ולהשמע כנעימה דרום-אמריקאית (מלודיית החליל), שילבתי גם קלאסיקה רומנית, שנכנסה אף היא לפולקלור היהודי מזרח-אירופאי (בד”כ מנוגנת בכינור, כאן הקטע מוגש בביצוע של זאמפיר, נגן חליל הפּאן), וכמובן הנגיס נסגר בנציגות תימנית-יהודית שאני לא יכול להחסיר מנוכחותה המכובדת 😉
Folklorella vol. I by Amir Nir on Mixcloud
והנה הלינק להורדת הנגיס בתיקיית zip שמכילה את הרצועות הנפרדות
רק בריאות!
19/04/2011
ה”נגיס” הראשון שאני מציג לראווה, הוא למעשה לקט מוסיקאלי שלא אני ערכתי, אלא לקוח מתוך הקלטה ישנה של שידור רדיו מסוף שנות ה-60 ככל הנראה. החלטתי להעלות את ההקלטה כמעט כפי שהיא, למרות האיכות הבעייתית (הוקלט משידור רדיו ב- AM, נמצא על סליל הקלטה שעבר תנאי טמפרטורות לא אידיאליות….) רק בכדי שתוכלו לחוות כמוני את חוויית הצליל הישראלי האותנטי של ישראל הצעירה, הערכית והמוסיקאלית. במקבץ השירים הזה יש מגוון מעניין של עיבודים לשירים המסורתיים, הרכב כלי נשיפה מעץ, מקהלות, תזמורות קאמריות ואפילו הרכב ג’אז-Fאנק. 
אני מקווה שאי-אילו מכם שמתקשים לשמוע שירה בסגנון ה”קלאסיציסטי”, יתעלמו מהעניין ויתנו את הדגש לעיבודים והתזמורים המרתקים. שימו לב לעיבוד האפי של “הלחמא עניא”, העיבוד האינסטרומנטאלי המשעשע של “דיינו” בסטייל ג’אזיסטי ושימוש בוואייבראפון, העיבוד האינסטרומנטאלי סימפוני המדהים ל”עבדים היינו” שנשמע כאילו לקוח מפס-קול מושקע, כאשר את המלודיה מוביל צ’לו (!), ועוד ועוד – כל הלקט הזה הוא דוגמא ומופת לביצועים שהיו קיימים ליצירות החשובות האלה (שחלקם הגדול נוצר ע”י המוסיקאי מתיתיהו שלם), סוף סוף ניתן לשמוע מקבץ שירים מהתקופה ההיא שלא צבוע באקורדיון הרסני שרק מזיק ללחנים המדהימים האלה.
בכל הקטעים השתדלתי לתת את הקרדיטים המתאימים, לצערי בהרבה מקרים אין לי צל של מושג מי מבצע/ מעבד/ מתזמר, אשמח מאוד לגלות בעתיד 🙂
הנה הלינק להורדת המקבץ: שירי עמר
בתיאבון!
This is my first ‘nugget’ that I present for the show. Actually, it isn’t a mixtape I created but an old recording of a radio show that produced and broadcasted in the late 1960s in Israel. This show was produced for the Passover holiday and the period of the Sheaf – the symbol of the harvest that begins in this era of the year. I decided to upload this recording almost as it is, although I had to cope with the problematic quality of the recording which was made from an AM frequency radio station on a pretty worn reel-to-reel tape. Here you can listen, like me, to the authentic sound of the young Israeli country, valuable and musical. This collection of songs contains an interesting variety of arrangements for the traditional songs: woodwinds ensemble, choirs, chamber orchestras and even a jazz-funk ensemble.
I hope that any of you who don’t enjoy listening to this kind of archaic vocal presentation will leave it aside and pay attention to the fascinating instrumentation and arrangements. Listen to the epic arrangement of ‘Ha Lakh’ma anya’ (this is the bread of poverty – the Matza bread) and the entertaining arrangement of ‘Dayenu’ in jazz style with the use of the vibraphone, which in my opinion was a very innovative choice for that period in Israel. The amazing orchestral symphonic for ‘Avadeem hayeenoo’, which can be translated as “slaves we were in Egypt,” sounds like a fancy film soundtrack when the lead instrument is the cello. There are many more interesting examples.
This collection is a great model for the performances that were made for those important songs. A lot of them created by Matityahu Shalem, who was one of the leading songwriters of the new Israeli nation in the age of its establishment in the late 1940s. His creations based on the traditional stories from the Bible but with a new kind of secular interpretation and adaptation that fits the general atmosphere of pioneering.
For me, what was very interesting to find in these recordings is the absence of the accordion, which is a blessing since this problematic instrument ruled in most of the musical documentations in Israel until the 1960s. From the late 1960s and onward, the Israeli musicians no longer felt the need to use this instrument for the benefit of other instruments of any kind. I guess it was a better time because the intensive use of the accordion in the earlier age of Israel was a result of sporadic conditions, such as the absence of amplification systems or appropriate acoustic venues and the general need to perform in ‘battlefield’ conditions.
For those reasons, this radio show presents the beautiful and creative side of the music creation and performance of the mainstream culture that was produced for the public in the era. Here you have a link for a ZIP file that contains all the songs in separate mp3 files.
