מספר שש

11/06/2024

מיקסטייפ שישי בסדרת “אמירדיו” – אותו השטיק – מוקסס מתקליטים והוקלט על טייפ סלילים במהירות איטית להרחבת החוויה:

תקומה

17/05/2021

לאחר פסק-זמן ממושך, הנני כאן!
הפעם הצלחתי סוף סוף לארגן משהו שרציתי ממזמן – 
עמדת מיקסים מתקליטים!
עד כה, כל המיקסטייפים שיצרתי ושיתפתי כאן נערכו באופן דיגיטאלי על מחשב כזה או אחר.

לא טרחתי לנקות את התקליטים שבחרתי לנגן במיקס הזה (כמעט שרירותית), כך שיש מעט רעשי רקע, קליקים ופיצפוצים, ואני אוהב את זה!

עכשיו אני חוזר אל השורשים – משתמש בפורמט המוסיקאלי האהוב עליי, תוך כדי זרימה של מיקס אותנטי.
יותר מזה – אני השתמשתי באחד מטייפי הסלילים שלי כדי לתעד את מיקס התקליטים, וככה השגתי שכבה נוספת של “רוויה” אנלוגית בשימוש מהירות הקלטה איטית: ככה, תדרים גבוהים ומבריקים מתעמעמים, באופן רנדומלי שכל כך טיפוסי לסוג של פורמט הטייפ הזה, במיוחד כשאני משתמש בסלילים ישנים משנות ה-60’…

מעכשיו יש לי את המקום ואת הדחף לרקום מארגים מוסיקאליים הישר מספריית התקליטים שלי. קדימה, תיכנסו:

Revival




After prolonged hiatus, I’m here again!
This time I finally managed to arrange what I planned a long time ago – a modest setup for vinyl mixing!
Until now all the mixtapes I’ve created and posted here were made digitally on my PC of sorts.

Now I’m coming back to the roots – using my favorite musical format for an authentic mixing flow.
More than this – I used one of my reel-to-reel recorders to document my vinyl mixings, achieving another layer of analog saturation by recording on low-speed: that way crispy higher frequencies are somewhat muffled, in the typical random way, especially when using old tape media.

I didn’t clean the records I’ve used and picked, almost randomly for the following mix so some surface noise, clicks and pops are present, and I like it!

Now I have the place and the urge to weave additional musical tapestries right out of my vinyl records collection.
Please – come in:

Random retrieval

18/10/2012

With the last 3 years, I’m working as a music director and technician in a local radio station. Because it is a station that doesn’t occupy many live shows during the day, we have a lot of extra empty hours in which in regular times the computer use to random music and jingles or pre-recorded shows. When I had free time, I started to create my own playlists to broadcast in these open hours. And with my natural way, these playlists turned out to be extremely eclectic. So I decided to upload some of them for your pleasure:











שליפה אקראית

כפי שהבטחתי באחד מהפוסטים האחרונים שלי, שלמעשה היה פוסט אורח אצל ה”קונכיה“, מעכשיו אני מתחיל להעלות אל שרת תוכניות הרדיו הישראלי iCast [מסתבר שהשרת של icast נפל נכון לדצמבר 2016 ועל כן החלטתי לעלות ל-MixCloud את כל התוכניות המדוברות שערכתי לרדיו במהלך 2012 בהמשך הפוסט הזה] אלה תוכניות רדיו שערכתי במקום, בזמן שיש לי הרבה חלונות ריקים בלוח השידורים בתחנה הסטודנטיאלית שאני עובד בה מזה 3 שנים. אם בא לכם להקשיב לאקלקטיקה מסחררת ומקפצת בין מיטב סגנונות המוסיקה הקיימים על הכדור שלנו, נחתתם במקום הנכון. חשוב לציין, מפאת האילתור, לפעמים הרצפים המוסיקאליים האלה לא יצאו במיטבם לטעמי, ולכן אני בוחר להעלות לרשת את אלה שאני מוצא בהם גם עניין מוסיקאלי וגם רצף מענג:

Color frolicsome

05/08/2011

It’s been a while since my last post; it is quite a hard month. This is the right time to refresh with something light. One of my greatest dreams as a musician is to produce a well crafted Disco album. Some may lift their eyebrow for this idea that joins to some of my other archaic loves. I was born in the pick year of the Disco – 1978. In our home, the music wasn’t important issue, and actually, until I was 13 I didn’t have a stereo system. I had a portable suitcase record player from the early 1960s (my father probably got it for his Bar Mitzva). It was located in my room since I remember myself – I’ll tell about it later in another chance. Anyway, most of my records were Pop and Rock music from the 1960s that my father bought as a teenager, and maybe some children music that my parents bought for us as kids. My parents never listen to music initially from their will, and therefore they never thought they should acquire a stereo system. But we had a radio of course, and it worked most of the day hours. In the morning we woke up to the mythologic radio program of some famous Israeli actor and presenter, and in the rest of the day, the radio tuned to The Voice of Peace station. About ten years ago when I worked as a clerk in the long gone Tower Records store, there was a new album release of a collection of songs and jingles that used to be played in The Voice of Peace station. When I first listened to these old jingles, I had such chills, and I went over the age of 5… I think then the notion came – The reason that I have such a great affection to Disco even though it has that bad reputation of a cheap entertaining genre. I think that at least half of the broadcast time of The Voice of Peace dedicated to Disco and the Funk of the 1970s. The basic groove that always accompanied this time is the first beat of the bass drum and the second of the snare and the handclaps.
In Discomat nugget I focused on this notorious genre, I collected some of my favorite tracks and thought that some of them could give you the proper example for a decent Disco. I think the most of them are not very familiar or maybe less familiar as hits. I included some interesting versions of the more familiar songs, and I guess that some of you will recognize some sounds that sampled through the last two decades in many newer tracks. I don’t know if it is the right place to mention, but many ‘serious’ musicians that are not considered as mainstream necessarily, using pure Disco motives in their current music.
Personally I especially enthusiastic about the full orchestral arrangements that sometimes could be even symphonic like. There is a common playing character, especially with the strings sections that designed in that era, I guess it is related to the way producers and sound engineers chose to execute the recording methods. Another thing that is so delectable for the ears is the quality of the players, and even the songs, even though they are very light and sometimes shallow from the textual point of view, musically they are just excellent.
Hit the PLAY:

מפזז בצבעים

חלף קצת זמן מאז הפוסט האחרון, חודש קשה ועמוס עובר עלינו. בכל אופן עכשיו בדיוק מתאים לי להתרענן במשהו קצת יותר קליל… אחד החלומות הגדולים שלי בתור מוסיקאי, הוא להפיק אלבום דיסקו מושקע. יכול להיות שיהיו כאלה שירימו גבה בכלל עצם הרעיון, שמצטרף לעוד אחת מאהבותיי האנאכרוניסטיות. אני למעשה נולדתי בשנת השיא של מוסיקת הדיסקו – 1978. בבית שגדלתי בו המוסיקה אף פעם לא הייתה עניין חשוב ומרתק במיוחד, בעצם עד גיל 13 לא הייתה לי מערכת סטריאו בכלל. היה פטיפון מזוודה מתחילת שנות ה-60 (שאבא שלי קיבל כנראה לכבוד בר המצווה או משהו כזה), שהוא היה ממוקם בחדר שלי מגיל אפס – על זה אני ארחיב ארוכות בפעם אחרת, בכל אופן התקליטים שהיו לי שם היו בעיקר מוסיקת רוק-פופ משנות ה-60 שאבא שלי קנה בתור נער, ותקליטי ילדים שקנו לנו הצאצאים, בהגיענו לעולם. ההורים שלי אף פעם לא הקשיבו למוסיקה מיוזמתם, ולכן לא ראו כל צורך בהשקעה במערכת סטריאו, אבל רדיו כמובן היה, והוא עבד רוב שעות היום. בבוקר היינו קמים לצלילי הנעימה של התוכנית המיתולוגית של אלכס אנסקי בגל”צ – 707ֿ, בשאר היום הרדיו היה מכוון על תחנת קול השלום. לפני כ-10 שנים בערך כשעבדתי בתור מוכר ב”טאוור רקורדס” ז”ל בחוצות המפרץ בחיפה, יצא אוסף מחווה לתחנת קול השלום,  כשבין השירים הכניסו את הג’ינגלים המקוריים של התחנה. אני זוכר שבפעמים הראשונות ששמעתי את הג’ינגלים חטפתי כזאת צמרמורת, ועפתי לגיל 5 בערך. אני חושב שאז נפלה לי אחת התובנות – למה יש לי כזאת חיבה גדולה למוסיקת הדיסקו, שהרבה שנים (ואולי עדיין) סובלת מתדמית זולה, כזאת שלא נותנת להשאיר איזשהם ערכים אמנותיים לסוג היצירה הזה. אני חושב שלפחות מחצית מזמן השידור של קול השלום, לפחות לזה שאני נחשפתי אליו בתור ילד, היה מוקדש למוסיקת הדיסקו וה-Fאנק של שנות ה-70. הגרוב הבסיסי שתמיד ליווה את הזמן הזה הוא הביט הראשון של בייסדראם (תוף הבס) וביט שני של סנר (תוף רשת) ומחיאות כפיים קצובות…. בנגיס – מיקסטייפ “דיסקומט”, התמקדתי בז’אנר המפוקפק, ליקטתי כאן שירים וקטעים אינסטרומנטאליים שאני מאוד אוהב. אני חושב שמרביתם יכולים לתת מושג לתמצית הדיסקו הטוב (לטעמי), אני חושב גם שמרביתם לא מוכרים או מוכרים פחות בתור להיטים, הכנסתי גם כמה גרסאות מעניינות לשירים היותר מוכרים, וסביר להניח שרבים מכם יזהו אי-אילו צלילים מוכרים שסומפלו במשך ה-20 שנים האחרונות במוסיקה האלקטרונית לסוגיה. אני לא יודע אם מיותר לציין, אבל בכל זאת אני אוסיף 😉 שימו לב כמה מוסיקאים רציניים ומוערכים משתמשים במוטיבים של דיסקו טהור בתוך היצירה העכשוית שלהם, לא צריך להרחיק לכת – אסף אמדורסקי, במיוחד במוסיקה שהוא יוצר לעצמו, נאמן לאסתטיקה של הדיסקו מתקופת האלבום הראשון שלו עד לעבודות האחרונות, כך גם רן שם-טוב (סולן וגיטריסט “איזבו”) למשל, לא יחמיץ אף הזדמנות להכניס איזה גרוב תופים בהשראת הרחבה המוארת. אני באופן אישי מתלהב במיוחד מהעיבודים התיזמורתיים העשירים, שלפעמים מתקרבים לסימפוניים. יש איזשהו אופי ייחודי בנגינה (שניתן להבחין בו במיוחד בסקציות המיתרים), אני מניח שזה גם קשור לאופי ההקלטה והמיקס. מה שעוד כל כך מענג לשמוע זה את איכות הנגינה המעולה של הנגניםֿ, ובכלל השירים עצמם, אף על פי שהם שטחיים לגמרי ברמה הטקסטואלית, ברמה המוסיקאלית הם פשוט מצויינים.

Discomat by Amir Khay Nir on Mixcloud

יאללה, תלחצו על ה-Play מעל או למי שרוצה לינק להורדה לקבצים נפרדים – תתחילו לפזז!!! – המיקסטייפ גם ערוך ברצף ללא שקט בין השירים כמיטב המסורת כאן 😉

קצב ישראלי

10/05/2011

בלי יותר מדיי הסברים, עכשיו הזמן להפיץ את אחד מהאוספים המעניינים שתמיד רציתי לחלוק. מסתבר שבישראל של סוף שנות ה-60 המוסיקאים הפעילים היו מחוברים מאוד לנעשה בחו”ל, כמובן במיוחד באנגליה ובארה”ב, כשאנחנו מדברים על פופ. הפעם אני מתרכז בסגנון מוסיקאלי מסויים, שאין מלחין/ מעבד מוסיקאלי באותה תקופה שיכל להתעלם מהתהוותו המתפשטת ה-Fאנק.
מדהים לחשוב איך לפני למעלה מ-40 שנה, בתקופה שלא הייתה בארץ טלויזיה, שלא נדבר על אינטרנט, אפילו טלפון לא היה לכל אחד, ולפי הבנתי היו אולי 2-3 תחנות רדיו, כשנתח ההשמעות למוסיקה לועזית ובפרט פופ, היה משהו כמו 10% אולי במקרה הטוב מכלל זמן השידור, עדיין המוסיקאים הרעבים השיגו תקליטים עדכניים, ובעקבותיהם כלי נגינה ואפקטים (שימו לב למשל בקטעים של “הברנשים של פיאמנטה” לגיטרה החשמלית – אני לא אתפלא אם הנגן היה מעדיף שיהיה לו אפקט דיסטורשן/ פאז/ אוברדרייב, כנראה שלא הספיק עדיין להצטייד באחד לפני ההקלטה הזאת….). שימו לב לנגינה המצויינת, לעיבודים ולתיזמורים, גם אם לפעמים סגנון השירה הארכאי יכול להעיק או במקרה הטוב להצחיק… כמובן שלא מדובר ב-Fאנק אותנטי של ג’יימס בראון וחבריו, אך הגרוב קיים, המוסיקה עצמה עושה את שלה! תוכלו למצוא כמה פנינים, מסתבר שחלקן דיי נדירות, ועל כן יש לסלוח לפעמים על איכות ההקלטה – בערך מחצית השירים הומרו מתקליטים וסלילים ישנים שיש לי, לצערי חלקם לא שרדו את השנים באופן אופטימלי, שניים הוקלטו כנראה מהרדיו ששידר אז רק ב-AM, בכל אופן עשיתי את מיטב המאמצים לנקות את מה שצריך כדי שהכל ישתלב יפה ב”נגיס” אחד. אז קדימה, הרחובות מחכים – צאו במחולות מחניים סוערים!

Israelick Vol I by Amir Khay Nir on Mixcloud

לינק להורדת הנגיס בתיקיית zip

Israely Groove

With little preamble, now is the opportune moment to unveil one of the most captivating mixtapes I’ve longed to share. It’s evident that the working musicians of late 1960s Israel were remarkably attuned to sounds from overseas, particularly music from England and the USA. This time, my focus is on a specific music genre: Funk. It’s remarkable to consider that over 40 years ago, in an era devoid of televisions (which weren’t prevalent in Israel until 1968), let alone the internet or even telephones. As far as I’m aware, there were only 2 or 3 Israeli radio stations where non-Israeli Pop music occupied roughly 10% of broadcast time. Yet, despite the scarcity, musicians hungry for fresh sounds managed to procure updated records from abroad, subsequently incorporating new musical instruments and sound effects into their creations.

Take note of the exceptional musicianship, arrangements, and orchestrations. While the antiquated singing style may occasionally grate or, in more favorable instances, evoke amusement, the groove endures. Don’t anticipate hearing authentic James Brown-style Funk, but the influences are unmistakable.

Here, you’ll discover some hidden gems I unearthed later, some of which are quite rare. I hope you’ll overlook the occasional audio imperfections; at least half of the tracks were digitized from my collection of aging vinyl records and reel-to-reel tapes, some of which didn’t weather the passage of time under optimal conditions. Additionally, two songs were recorded from AM radio programms. Nevertheless, I’ve endeavored to clean and restore them to seamlessly coalesce into one delectable musical compilation.