שירים מהעץ
לא יודע מה עובר עליי בתקופה האחרונה, הצורך המוסיקאלי להתעסק יותר בחומרים בסיסיים ונוגים, העבודה הרבה והמהנה עם זמרים וגיטרות אקוסטיות – בכל אופן, מה שבטוח אחד מהז’אנרים שמאז ומעולם תפסו תמיד את תשומת לבי הוא ה-Folk האנגלו-סאקסי (אם יש דרך טובה יותר לכנות את העניין אשמח להצעות…) כידוע השם Folk ניגזר מהמושג Folklore – תרבות/ מסורת עממית. חשוב לי לעשות אבחנה ברורה, למי שלא מכיר את המונחים בהקשר המוסיקאלי לפחות, בין מוסיקה עממית שיש לכל עם ועם על הכדור שלנו לבין הז’אנר הספציפי הזה. כשהיום מזכירים אותו בהקשר המוסיקאלי מייחסים אותו אל זרם ה- Folk Revival שהתרחש קודם כל בארה”ב במהלך המאה ה-20, וייצג בתוכן המילולי את קורות העם. טכנית, הזמרים שביצעו את השירים הללו, שתחילה היו מאוד פטריוטיים או מחאתיים או עם איזשהו קשר פוליטי או חברתי, היו מלווים את עצמם בגיטרה האקוסטית – ועל העובדה הזאת אני אתעכב, לפחות מבחינתי כשאומרים “Folk” בהקשר המוסיקאלי, מיידית עולה אצלי האסוציאציה לגיטרה אקוסטית בעלת מיתרי מתכת (ולא מיתרי ניילון כפי שיש בגיטרה ה”קלאסית” הספרדית הנפוצה יותר בקרב נגנים חובבים, לפחות בישראל). בשנות ה-50 של המאה הקודמת חלה התפתחות בזרם המוסיקאלי הזה, ואמנים התחילו לבצע חומר מקורי שלהם, ולאו דווקא שירי עם, ומשם נילקח הכינוי Singer\ Song-writer – זמר שכותב ושר את שיריו האישיים. אני כמוסיקאי יוצר, כמלחין, מעבד ואיש סאונד, התייחסתי תמיד אל המוסיקה עצמה ורק בשלבים הרבה יותר מאוחרים התחלתי להתייחס אל המילים. ככה, גם באוסף הזה, ה”מבינים” יותר מוסיקאלית, יווכחו שיש פה שעטנז של ז’אנרים שונים, שלאו דווקא ניתן לשייכם אל ה-Folk באופן חד משמעי. הדבר החשוב שלי בא להדגיש כאן, הוא האדרת הכלי הנפלא הזה, הגיטרה האקוסטית, שלטעמי הוא החשוב ביותר מבין כל כלי הנגינה של ה”מוסיקה הקלה” (אני אישית שונא את המושג הזה, אבל בעברית לפחות, כל מה שלא נכלל בתוך מסגרת אקדמית של מוסיקה “קלאסית”, שגם היא מושג מאוד בעייתי לכשעצמו, נחשב אצלם ל”מוסיקה קלה” – שנוצרה בד”כ ע”י מוסיקאים “עממיים” בלתי משכילים תיאורטית וכו’). היום, אני יכול לומר באופן גורף, אם הייתה לי האפשרות לבחור בתור ילד, הייתי מעדיף להשקיע את מרצי בנגינה על גיטרה אקוסטית ולא על פסנתר שאמנם יש לו את מעלותיו ויתרונותיו במיוחד למלחין ולמעבד/ מתזמר, אבל לעומתו הגיטרה האקוסטית תמיד משתלבת, לטעמי, בצורה הכי הרמונית ונכונה עם שירה של זמר/ת. היא תמיד עדינה, אבל יכולה להיות גם כל כך ריטמית כשצריך, כמו כלי הקשה. תמיד אם יש מישהו שמתעניין ללמוד לנגן, ומתייעץ איתי איזה כלי כדאי לו לקחת ליד – גיטרה אקוסטית תהיה התשובה המוחלטת. אז כאן באוסף הזה, אני מנסה ללכד קטעים מוסיקאליים מצויינים, שכרגיל (כמו באוספים הקודמים) לאו דווקא משתייכים באופן טבעי או רשמי אל הז’אנר המדובר, אלא מייצגים עבורי את התחושה, או ה-Vibe הנכון.
הנה הוא להורדה
וכמובן להאזנה ישירה עם רשימת הרצועות: