מסע עצמאי נוסף

אני אוהב לאתגר את עצמי, כמה שאני יכול, במיוחד כשזה מגיע למוסיקה. יהיה קל להבחין שיש לי משיכה עזה לעבר, אני אוהב היסטוריה, ובעיקר תופעות מסעירות, לפעמים מסתוריות ומעורפלות…

אבל, כמה שלעבר יש כל כך הרבה מה להציע, במיוחד מוסיקאלית, אני עדיין אוהב ׳לדוג׳ מדיי פעם חומרים חדשים. זה אולי אך טבעי שסוג היצירה המוסיקאלית העכשוית שמושכת אותי נמצאת תחת הכותרת של Indie. בעבר המושג הזה התייחס למוסיקאים שפועלים עצמאית ומפיקים את היצירה שלהם לבד – מא׳ ועד ת׳.

כיום המושג הזה הרבה יותר נזיל, כמובן שקיימים היום, אולי יותר מתמיד, הרבה מוסיקאים עצמאיים שפועלים ללא חברת תקליטים, מנהל, סוכן וכו׳. היום אפשר למצוא מוסיקה חדשה שמתקיימת תחת המטריה של חברות תקליטים ממוסדות ועדיין קוראת לעצמה Indie – אני מאמין שזה בא בעיקר להפריד את היצירות האלה מהמיינסטרים. לקחו לי שלוש שנים מאז שרקחתי נגיס (nugget) מיקסטייפ Indie. בחודשים האחרונים הופיע הדחף הזה מחדש – לאתר חומרים מוסיקאליים חדשים. האזניים שלי פתוחות לרווחה, בין אם אני משוטט באינטרנט, לוקח המלצות מחברים, משתמש באפליקציית Shazam במסעדות, מספרות או אפילו בתחנות רדיו מעניינות. ההון המוסיקאלי המבורך הזה הוא בלתי נגמר – וככה גם הזמן שזה לוקח לי לסנן מה שבאמת מזיז אצלי משהו. הפעם מצאתי לא מעט אמנים קנדיים מעניינים בין הרוב האמריקאי. המיקסטייפ מסתיים עם הייצוג הישראלי של ״טטרן״, הרכב טריו מאוד צעיר ומוכשר שמנגן מוסיקה אינסטרומנטאלית ייחודית.

הרי הוא לפניכם: