ברזילירה

04/02/2018

אחד הזכרונות המוסיקאליים הראשונים שלי קשור למוסיקה ברזילאית, לא יודע אם הזיכרון הזה מדויק, אבל משום מה זכורים לי הרבה ימים, בזמן הצהריים המוקדמים אחרי שחזרתי מהגן, הרדיו היה דלוק, ותמיד התנגן שיר שאהבתי – תמיד באותו הזמן. לימים גיליתי שמדובר ב- Trem das onze בביצוע של גל קוסטה, כמובן שלא היה לי מושג שמדובר במוסיקה ברזילאית.
כמה שנים מאוחר יותר, ההורים שלי החליטו לעזוב לתקופה את הקריות לטובת מגורים בקיבוץ. הקיבוץ הזה היה אחד מאלה האחרונים שעוד שימרו את כל האופי הקיבוצי של בתי הילדים, חדר האוכל ושאר התופעות הקיבוציות. למרות הקשיים הגדולים שהיו לי בהשתלבות בקיבוץ בתור ילד עירוני מצאתי המון ‘פיצויים’ בדמות תחביבים שביניהם החשיפה המוסיקאלית שלי לסגנונות שונים הייתה עצומה, קשה לי להאמין שילד שגדל בעיר באותה תקופה (אמצע-סוף שנות ה-80) זכה לכל כך הרבה העשרה תרבותית. הקיבוץ הזה (גבעת עוז) הוקם על ידי גרעין של צעירים יהודים שהגיעו לישראל מברזיל ומהונגריה. ככה זכיתי להקשיב לעוד מוסיקה ברזילאית ובעצם להכיר את הצליל הייחודי שלה.
קופץ כמעט עשרים שנה קדימה לתקופת הלימודים במכללה. חיפשתי לי חדר להשכיר ואיך לא?! מצאתי אחד בקיבוץ שרובו מאוכלס במקור על ידי ילידי ברזיל (ברור חיל). השכן שלי רפאל, דלת לידי, היה עולה חדש צעיר שרק הגיע שנתיים קודם מברזיל – גם ממנו האופק התרחב בכל מה שקשור למוסיקה ברזילאית שלא הכרתי.לפני כמה חודשים החלטתי להתחיל לצלול לתוך מוסיקה ברזילאית עכשווית, כי כל מה שהכרתי עד עכשיו היה בעיקר הקלטות של האמנים המעולים משנות ה-60 וה-70. לא הופתעתי לגלות שגם בדורות החדשים היצירתיות לא התייבשה וזה מה שתוכלו למצוא במיקסטייפ הבא: כמה מהשירים הוותיקים (והפחות מוכרים כמובן) האהובים עליי, והרבה שירים חדשים של אמנים צעירים ומעניינים שגיליתי. אחד מהשמות הבולטים מהדור החדש שהרשימו אותי במיוחד שייך לטוליפה רואיז, ממליץ בחום לעקוב אחרי הדברים שהיא עושה. לחצו על ה-Play:

 

 

Tags
#עברית

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *


*